בלוג / מסע אישי

האטה טבעית בתקופת הקורונה – זמן להיות בבית

סלון בוהו בר קיימא

אני אוהבת להיות בבית. קצת כמו עץ עם שורשים, במקום הנוח שלי, ללא צורך לנדוד יותר מדי. כל מה שאני צריכה נמצא קרוב אליי או קיים בתודעתי. והתקופה הזו, שהיא מורכבת ומאפשרת כאחד, מחברת אותי חזרה לבית לאחר תקופה עמוסה בעבודה. זמן האטה בחסות הקורונה.

לצד החולי והקושי, והאתגרים הכלכליים העצומים לעצמאיות והעצמאיים שבינינו, יש משהו מאוד מרחיב לב ומשמח בחיבור שלנו לעצמנו, למשפחה שלנו ולמרחב הביתי. כמה נוח לבלות ימים שלמים מבלי להיות בלוח זמנים צפוף ונסיעות מרובות. כיף בבית, במיוחד אם הוא תומך ונעים. לרגל ההסגר, דאגתי ליצור פינה נעימה של טבע בתוך הבית.

אלמנטים מהטבע בפינה שעושה לי נעים בלב

האטה במרחב הביתי

אופיו וסידורו של המרחב הביתי, משפיעים באופן ישיר על איכות חיינו. מרחב מבולגן ועמוס לא יהיה לנו נעים ולא ישרה עלינו רוגע. ואם היינו עסוקות עד כה, כעת יש לנו שפע של זמן ושום מקום לברוח אליו. זה הזמן להתמודד עם הבלאגן.

כמעט בכל בית יש פינות חשוכות, קצת כמו בנפש האדם. ולפעמים היחס הוא ישיר. לפעמים הפינות האלו, או אנחנו, רק מחכות לרגע המתאים. ואין יותר מתאים מעכשיו, הסגר ביתי בשיאה של עונת האביב. הכל פורח ואנחנו בהאטה ביתית שנכפתה עלינו. ואולי לטובה.

פיקוס כינורי חדש שרכשתי במיוחד לפינת הטבע המוארת

לקנמר ולסדר

שיטת קונמארי היא דרך טובה להתחיל להשליט סדר במרחב הביתי. אני אוהבת את השיטה הזו, כי היא מאפשרת התמדה לאורך זמן, ומחולקת באופן הגיוני ושיטתי לקטגוריות שונות. אופן קיפול וסידור הבגדים בארונות ממש עוזר לי לשמור על סדר ומסייע לילדים שלי לבחור בגדים מהארון ביתר קלות.

טרם סיימתי לסדר את כל הבית. אמנם זה היה קל למדי בתקופה שחייתי בהאטה טבעית, אך מאז שיש לסטודיו מספר פרויקטים מורכבים במקביל, אני בקושי מצליחה לקפל כביסה (אבל כן דואגת לעשות זאת, כי זה משפיע ישירות על הוולנס שלי).

קומונו זו הקטגוריה האחרונה שנותר לי לסיים. והאמת, מתחשק לי לזרוק את ארגזי העבר בשלמותם לפח. מרגיש לי מייגע לעבור על הכל ובכל זאת אעשה זאת, אחרת אני עלולה להרגיש שמא זרקתי חפצים בעי ערך רגשי מבלי להוקיר אותם רגע לפני פרידה.

להכניס את הטבע הביתה

החורף שעבר עלינו והעבודה המרובה מחוץ לבית, לא עשו חסד עם הצמחים במרפסת ובתוך הבית. תשומת הלב שלי הוקדשה לילדים ולעבודת הסטודיו, וכך קרה שמספר צמחים מתו. היה יותר קל יותר לגדל אותם בעודי גולשת בים וחיה בהאטה טבעית.

בשבוע שלפני פסח יצאתי למרפסת של הסלון ופשוט התחלתי לעבוד. פיניתי זבל, נפרדתי מצמחים שלא החזיקו מעמד, ושתלתי מחדש את אלו שנזקקו לרענון וטיפוח מידיים. כמה שעות עבודה מהנות ומשחררות, והופ! יש לנו מרפסת כיפית ונעימה במיוחד. מזל שזכיתי להאטה, גם אם לא מבחירה.

חלק מהצמחים, בעיקר סוקולנטים לסוגיהם, העברתי למרפסת המזרחית שיש לנו בקומה למעלה. לשם אני משתדלת להגיע בבקרים לתרגול יוגה ולספיגת קרני שמש מלטפות. המרפסת עוד זקוקה להלבשה קלה, אך בהחלט נקייה מחפצים מיותרים ונעימה לשהייה.

סטקיישן – פשוט לנפוש בבית

אני חיה עם בן זוגי ושלושת הבנים שלנו (וגם כלבה וחתולה), בדירת דופלקס של 4 חדרים ו- 3 מרפסות, אשר עכשיו הופכות לשימושיות במיוחד. אמנם אין חצר ומקום לטרמפולינה, אך יש לנו שני ערסלים תלויים, אחד במרפסת המזרחית והשני במרפסת המערבית של חדר השינה שלנו ולרוב זה מספק.

בוקר על הערסל במרפסת חדר השינה
בכל יום אפשר לראות את השקיעה מהמרפסת

לסלון הוספנו טיסו, כזה של אקרובטיות מופלאות כמו חברה טובה שלי, דרכה רכשנו אותו. אחרי שנים שרציתי לתלות כזה, ההסגר עודד אותי לעשות משהו בעניין, ומאז הילדים נתלים ומתערסלים עליו, קופצים ומתנדנדים. טיסו מאפשר להיות בתנועה, גם בתקופה של האטה בה לא ניתן לצאת מהבית.

בד טיסו מאפשר תנועה מרבית ומגוונת במרחב

תאורה, טקסטיל וצמח בחדר השינה

אם החדר שלך או של הילדים רועש מדי וקשה למצוא בו שקט ושלווה, סדרו אותו ע"פ שיטת קונמארי, צמצמו עומס ויזואלי החליפו למצעים 100% כותנה ושלבו צמח בית אחד המשחרר חמצן בלילה.

מחקרים מעידים כי חשיפה לתאורת לד, פוגעת בשחרור המלטונין, הורמון שאחראי על כניסה למצב שינה עמוקה. רצוי להחליף בחדר השינה ובסלון לנורות ליבון או הלוגן (במיוחד בחדרי ילדים, הזקוקים לשינה הזו בשביל לגדול), אשר יצרו תאורה טבעית יותר ולא ישבשו שחרור הומונים בגוף הטבעי שלנו.

בפינת העבודה מיקמנו סנסיווריה מונשיין לטיהור אויר ותוספת חמצן בלילה

האטה תתקבל להוויה שלנו, אם נישן טוב בלילה. כך נהיה נינוחות יותר, שמחות יותר ועם אנרגיה מספקת להנות מיום אחר יום בבית בקרב המשפחה.

האטה בחסות הקורונה

נדמה כי הדעות מתחלקות בין אלו שמברכות על ההזדמנות הקוסמית הזו לעצור ולהתחבר לעצמנו במקדש הפרטי שלנו – להיות נוכחות ברגע, בהאטה שכל כך טבעית לנו, לאלו שלא רואות דברים טובים בתקופה הזו.

אני מברכת על ההאטה של חצי מהאנושות שנשארה בבית, אך עם תחושה אמביוולנטית למדי. תקופת הקורונה היא מצב מאתגר וקשוח מאוד עבור ילדים ונשים החיים בבתים אלימים, אלו שנותרו ללא פרנסה, אנשים הנתקפים דכאון וחרדה, ובני ובנות הגיל השלישי שנותרו בודדים בבתיהם.

איימי עוזרת להנעים את הזמן בבית

לפגוש את אמא שלי דרך המסך בלבד, ללא האפשרות לחיבוק מוחשי וחם, מספק אותי חלקית בלבד. אני חשה געגוע עז לאמא שלי ולבית שלה, ועד שזה יקרה, לפחות אהיה נוכחת במה שאפשר עם המשפחה שלי בבית שנעים לחיות בו.

בריאות לכולן.ם

אודות המחברת

לירון גונן, מעצבת פנים בעלת סטודיו המתמחה בעיצוב פנים בר קיימא

4 תגובות

  • גלית ויינברג
    24 באפריל 2020 ב 09:34

    ההאטה הזו בהחלט עשתה לי טוב, שכולם בבית ביחד (אם להוציא את הלחץ ואיבוד העבודה בצד). מאמצת מאד את עניין צמחי הבית. אתמול התחדשתי באחד ?

    להגיב
  • Etty Ben-David
    23 באפריל 2020 ב 16:03

    השעה פה במלבורון אוסטרליה כבר דקה לחצות העינים נעצמות אך הרגשת השלוה שעופפת אותי לאחר קריאת הבלוג ,ממש מדהימה תבורכי!!!!

    להגיב
  • איריס
    22 באפריל 2020 ב 11:11

    תודה רבה על התובנות המרגיעות, הבית שלך מקסים.

    להגיב
    • נילי
      24 באפריל 2020 ב 10:48

      תודה רבה על פוסט יפה תמשיכי להנות עם המשפחה. מאוד אוהבת את הבלוג שלך

השאירי תגובה