בלוג / מסע אישי

פשטות מרצון והאטה טבעית

פשטות מרצון האטה טבעית

אני טבעונית, אני עובדת מהבית, אני אמא, יש לי שלושה בנים, אני בוגרת שנקר, אני בלוגרית, יש לי טור במאקו, אני עצמאית, אני אוכלת אורגני, אני מנביטה קטניות, אני במינימליזם, אני מקנמרת, אני בטבע, אני ביער ואני לא נכנסת לסופר. הרצון שלי להיות מעצבת וגם אמא נוכחת בחיי הבנים שלי, הביא אותי לפשט את חיי, להאט ולהיות ברגע.

פשטות מרצון האטה טבעית

החיים בתהליך הפשטה

העשור האחרון זימן לי את האפשרות להרהר. כל לידה שעברתי עם כל אחד משלושת בניי, העבירה אותי עוד צעד בתהליך. המקום שהייתי בו אז, המחשבות שלי, התזונה שלי, הרגשות שלי, והנוכחות שלי בעולם, שונים באופן מובהק מהיום.

החיבור שלי לטבעי, לפשוט ולאותנטי, מתחזק ומעמיק ככל שאני מתבגרת. תהליך הקשבה ולמידה של שנים, הביא את החיים אל הרגע. הפסקתי לרוץ ולמהר ליעדים חדשים, וכיום אני במקום בו המרכז הוא הבית, אהובי והילדים והטבע מסביב, וכל השאר משתלב באופן טבעי ובקצב נכון.

בימים בהם עבדתי יותר ונשמתי פחות

לחיות בפשטות מרצון

להעמיק ברגע ולבחור להאט, מזמן אותנו לתהליך הפיכת הבית לנעים, משרה רוגע ומעורר השראה. לא סתם, מינימליזם קשור באופן ישיר לתנועת ההאטה. הרצון לפשט את החיים בכל המובנים, משתקף דרך מילים שונות ומביא למטרה אחת ברורה – שיפור איכות החיים והסביבה.

ככל שאני מסייעת ליותר אנשים להפוך את ביתם לירוק יותר ונעים, אני מבינה כי התרומה שלי לעולם אמנם קטנה, אך בעלת ערך גדול. העיסוק בקיימות מסקרן אותי, וגורם לי לרצות להעמיק בידע, להרחיב אופקים ולהבין באופן רחב עוד יותר את החיבור שלנו לטבע, ואת התמורות שבדבר.

כיום אני מצליחה לדמיין את עצמי חיה בעשור העשירי לחיי, בנחת והנאה ממשפחתי היפה והטבע הנוכח בחיי. יש בי הוקרה עצומה על היכולת שלי לדמיין דבר כזה, כי רק לפני 3 שנים הייתי בחרדות קשות שהושפעו מאורח חיי דאז, כשעבדתי המון ונשמתי פחות.

האטה טבעית

גידול צמחי בית מזמן אותי להתבונן לאורך עונות השנה, להכיל, לטפל, להיות קשובה ובעיקר להתפעל ולקבל המון השראה. כך, לאט לאט, האטתי את קצב חיי, התכנסתי פנימה אל מה שחשוב, אל המרכז השקט והנכון והמקום שמאפשר פשוט להיות. מבלי לרדוף, לרוץ, להשתעבד, לרצות, לחוות תסכול. פשוט להיות.

המשפט LESS IS MORE של האדריכל המודרניסט מיס ון דה רוהה, מבטא את מהות ההאטה באופן שלם ופשוט. ההבנה כי פחות זה יותר, מאפשרת לאדם להתמקד במה שחשוב, להעמיק בקשרים עם המזון שהוא אוכל, הסביבה שהוא חי בה, המשפחה, הקהילה ובריאותו.

האטה למען איכות חיים וסביבה, להיות ברגע ולהעריך את הזמן שיש לנו כאן, ואת הסביבה בה אנו חיים כאורחים ונותיר לצאצאינו. המעוניינים להאט ולהעמיק, מוזמנים לבלוג תנועת ההאטה של עמית נויפלד, שם הוא כותב על משמעות החיים הפשוטים, כשעוצרים להתבונן ולהיות. לאחרונה גם הוציא ספר שהומלץ על ידי עיתון הארץ, היסטוריה של מהירות, שהתווסף לרשימת הקריאה שלי (כרגע אני קוראת את החיים הנסתרים של העצים, מאת פטר וולבן).

פשטות מרצון

פשטות מרצון, זו הבחירה להסתפק במועט ולא לסבול מעודף מזון, צריכה, עבודה וכל מה שעלול לפגוע באיכות החיים. אלו הבוחרים בפשטות מרצון, רובן משפחות, עושים זאת מתוך רצון לפשט את חייהם, ולהעניק לעצמם שלווה על ידי צריכה מצומצמת ומבוקרת של מזון, טיסות, מכוניות ומותגים נחשקים.

לעתים, הבחירה בפשטות, נובעת מרצון לחיים נינוחים יותר ובעלי קצב איטי, המאפשרים להתחבר לטבע ולקהילה הקרובה. לבחירה זו ישנה גם השפעה בריאותית בולטת, בהפחתה של מתח נפשי, בצריכת מזון בריא בגידול מקומי, חשיבה חיובית ומאוזנת ורווחה נפשית.

כשעוצרים לרגע לנשום, ומבינים כי זמננו כאן קצוב ויש סביבה שלמה שעלינו לדאוג לה, הבחירה בחיים מערביים צרכניים ובזבזניים נראית כהסללה שלא בהכרח בחרנו בה לחיינו. אין הצדקה לכלות את זמננו היקר בפקקים ובעבודה, ואז לפצות בטיול לחו"ל או מגפיים שווים.

החיים קצרים מדי, ושינוי של אורח חיים ויחס לסביבה שתשאר כאן אחרינו, הוא עניין של אחריות אישית ומוסרית כלפינו וכלפי ילדינו, ובעיקר עבור הטבע שעלינו להוקיר.

הי, שמי לירון גונן, מעצבת בוגרת החוג לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, שנקר (2008)
את סטודיו מיס גרות לעיצוב פנים בר קיימא הקמתי בשנת 2013, יחד עם הבלוג הזה :)

אודות המחברת

לירון גונן, מעצבת פנים בעלת סטודיו המתמחה בעיצוב פנים בר קיימא

27 תגובות

  • קרן
    30 בספטמבר 2020 ב 20:58

    בס"ד
    רשמת מדוייק ופשוט מקסים . התחברתי מאוד.
    ממליצה לך לשמוע הרצאות של הרב יובל אשרוב הכהן ביוטיוב אם עדיין לא שמעת ..
    נראה לי שמאוד תתחברי. בהצלחה .

    להגיב
    • Miss Garot
      10 באוקטובר 2020 ב 16:01

      תודה רבה קרן :)

  • פיטון רותי
    13 ביולי 2020 ב 11:17

    שלום,
    יצאו שני ספרים על פשטות ואושר מידידנו הנורדים… מישהו מכיר? מה השם?
    תודה

    להגיב
  • שירי
    26 בפברואר 2019 ב 08:15

    כתבת יפה כלכך ואותנטי. מתחברת ומנסה למצוא את המקום הנכון לי בדרך הזו. חייבת להודות שזה לא פשוט, ואני מנסה להתחיל בבחירות קטנטנות שמחלחלות…תודה:-)

    להגיב
    • Miss Garot
      26 בפברואר 2019 ב 09:06

      תודה שירי. על פניו, זה באמת נראה לא פשוט לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה, אך זהו דבר טבעי עבורנו בני האדם, הקיים בתוכנו ורק צריך להקשיב ולהתכוונן. לא סתם ההאטה היא טבעית, אין דרך אחרת :) שיהיה בהצלחה בתהליך,הוא מרגש ומלא בסיפוק וגילוי

  • מיכל מנור
    19 בפברואר 2019 ב 15:23

    פוסט מצוין. פשוט ונוגע.

    להגיב
    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 ב 06:53

      תודה מיכל!

  • שגית
    19 בפברואר 2019 ב 08:26

    תודה! שאת מזכירה לי להאט?

    להגיב
    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 ב 06:54

      תודה שגית. ההאטה מבורכת

  • מיטל אשכנזי פומרנץ
    18 בפברואר 2019 ב 21:46

    מתבשל גם אצלי פוסט כזה. תודה על הדיוק ונקודת המבט

    להגיב
    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 ב 06:55

      תודה! אשמח לקרוא כשייצא לאור

  • רוית אורגד ברלב
    18 בפברואר 2019 ב 16:18

    הזדהתי עם רוב מה שכתבת, אני בתהליך מקביל לשלך, משהו פנימי מושך להאט, לחומרים טבעיים, מתוך זה עשיתי שינוי בבית, מתוך זה אני קשובה לרצון הלקוחות ומתאימה את עצמי אליהם. אומנם לא טבעונית, אבל חושבת ירוק ולאט לאט זה מתרחב לעוד מתחומי חיים.
    נהנתי מאוד מהפוסט

    להגיב
    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 ב 06:55

      נשמע נהדר! תודה רבה רוית :)

  • מיכל אגם אליסון
    18 בפברואר 2019 ב 12:37

    מאוד מתחברת, חיה כך בהרבה מהדברים, עדין יש מקום לשיפור אבל בהחלט בוחרת יום יום מה חשוב ומה חשוב פחות, גם אני אמא לשלושה ילדים שהנוכחות שלי איתם גבוהה ומודעת וזה הזמן להיות שם בשבילם, תודה לך על השיתוף

    להגיב
    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 ב 06:56

      תודה רבה מיכל!

  • הילה
    18 בפברואר 2019 ב 09:05

    גם אני בפתחו של תהליך,
    פתאום ישנה ההבנה שהמירוץ אחרי עוד חולצה ועוד נעליים הוא מירוץ ללא קו סיום.
    אז את הצמחים שלי אני עוד לא מצליחה לשמור בחיים, אבל לגמרי התחלנו בבית בתהליך של מיחזור וקינמור.

    להגיב
  • רעות פרנקל
    18 בפברואר 2019 ב 08:24

    כתבת כל כך יפה. מרגישה שאני גם בתוך תהליך כזה (ובדיוק סיימתי לאחרונה לקרוא את 'היסטוריה של מהירות' שעשה לי הרבה סדר..)
    תודה!

    להגיב
  • יעל
    18 בפברואר 2019 ב 06:48

    איזה כיף להכיר מישהי שעוברת את אותם הדברים שאני עוברת. אמנם, בשלב קצת אחר (אני בתחילתו של תהליך), אבל מחשבתית, כל כך איתך.

    להגיב
    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 ב 07:04

      מקסים! והתהליך הזה הוא פשוט נהדר, מעבר להיות משע של גילוי והתחדשות, הפרידה והשחרור מכבלים ישנים יקרים מפז

  • ענבל כבירי
    18 בפברואר 2019 ב 05:18

    הי, אני ממש מזדהה עם חלק גדול ממה שכתבת. התחלתי לאחרונה לגדל הרבה צמחי בית ואפילו עושה ניסויים בייחור. זה אושר גדול. ובכלל, החיים שלנו כאן בספרד מאוד שונים מאלו שהיינו לנו בארץ.
    הפוסטים שלך מרעננים ואני נהנית לקרוא.

    להגיב
    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 ב 07:02

      תודה ענבל! כיף לשמוע :)
      אני מצליחה לדמיין את השקט של ספרד, לעומת סיר הלחץ שקןראים לו ישראל, חברה פוסט טראומטית במסע הישרדותי. רק אם נעצור לנשום, נבין שאפשר גם אחרת ?

  • קרן בר
    17 בפברואר 2019 ב 22:05

    כל כך חשוב לזכור בכל הטירוף של החיים. תודה יקירתי.

    להגיב
    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 ב 07:02

      תודה קרן! באמת מה שקורה בארץ זה הטירוף של החיים, מרוץ ללא יעד ברור

  • יונית
    17 בפברואר 2019 ב 21:12

    כתבת אותי. אני בתהליכו של התהליך. תודה

    להגיב
    • Miss Garot
      17 בפברואר 2019 ב 21:51

      תודה. זהו תהליך מקסים של גילוי והתחדשות

  • קרן
    17 בפברואר 2019 ב 17:20

    מקסים לירון , ואני ככ בעד .
    צריך לדעת למצא את הדרך להגיע לשלווה ולא עי צריכה של ×y
    אלא מתוכנו לעצמנו ולסביבתנו .
    כי מהם החיים אם לא לחיות אותם במלואם .
    תודה שאת כאן

    להגיב
    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 ב 08:56

      תודה קרן :)

השאירי תגובה