אני טבעונית, אני עובדת מהבית, אני אמא, יש לי שלושה בנים, אני בוגרת שנקר, אני בלוגרית, יש לי טור במאקו, אני עצמאית, אני אוכלת אורגני, אני מנביטה קטניות, אני במינימליזם, אני מקנמרת, אני בטבע, אני ביער ואני לא נכנסת לסופר. הרצון שלי להיות מעצבת וגם אמא נוכחת בחיי הבנים שלי, הביא אותי לפשט את חיי, להאט ולהיות ברגע.
החיים בתהליך הפשטה
העשור האחרון זימן לי את האפשרות להרהר. כל לידה שעברתי עם כל אחד משלושת בניי, העבירה אותי עוד צעד בתהליך. המקום שהייתי בו אז, המחשבות שלי, התזונה שלי, הרגשות שלי, והנוכחות שלי בעולם, שונים באופן מובהק מהיום.
החיבור שלי לטבעי, לפשוט ולאותנטי, מתחזק ומעמיק ככל שאני מתבגרת. תהליך הקשבה ולמידה של שנים, הביא את החיים אל הרגע. הפסקתי לרוץ ולמהר ליעדים חדשים, וכיום אני במקום בו המרכז הוא הבית, אהובי והילדים והטבע מסביב, וכל השאר משתלב באופן טבעי ובקצב נכון.
לחיות בפשטות מרצון
להעמיק ברגע ולבחור להאט, מזמן אותנו לתהליך הפיכת הבית לנעים, משרה רוגע ומעורר השראה. לא סתם, מינימליזם קשור באופן ישיר לתנועת ההאטה. הרצון לפשט את החיים בכל המובנים, משתקף דרך מילים שונות ומביא למטרה אחת ברורה – שיפור איכות החיים והסביבה.
ככל שאני מסייעת ליותר אנשים להפוך את ביתם לירוק יותר ונעים, אני מבינה כי התרומה שלי לעולם אמנם קטנה, אך בעלת ערך גדול. העיסוק בקיימות מסקרן אותי, וגורם לי לרצות להעמיק בידע, להרחיב אופקים ולהבין באופן רחב עוד יותר את החיבור שלנו לטבע, ואת התמורות שבדבר.
כיום אני מצליחה לדמיין את עצמי חיה בעשור העשירי לחיי, בנחת והנאה ממשפחתי היפה והטבע הנוכח בחיי. יש בי הוקרה עצומה על היכולת שלי לדמיין דבר כזה, כי רק לפני 3 שנים הייתי בחרדות קשות שהושפעו מאורח חיי דאז, כשעבדתי המון ונשמתי פחות.
האטה טבעית
גידול צמחי בית מזמן אותי להתבונן לאורך עונות השנה, להכיל, לטפל, להיות קשובה ובעיקר להתפעל ולקבל המון השראה. כך, לאט לאט, האטתי את קצב חיי, התכנסתי פנימה אל מה שחשוב, אל המרכז השקט והנכון והמקום שמאפשר פשוט להיות. מבלי לרדוף, לרוץ, להשתעבד, לרצות, לחוות תסכול. פשוט להיות.
המשפט LESS IS MORE של האדריכל המודרניסט מיס ון דה רוהה, מבטא את מהות ההאטה באופן שלם ופשוט. ההבנה כי פחות זה יותר, מאפשרת לאדם להתמקד במה שחשוב, להעמיק בקשרים עם המזון שהוא אוכל, הסביבה שהוא חי בה, המשפחה, הקהילה ובריאותו.
האטה למען איכות חיים וסביבה, להיות ברגע ולהעריך את הזמן שיש לנו כאן, ואת הסביבה בה אנו חיים כאורחים ונותיר לצאצאינו. המעוניינים להאט ולהעמיק, מוזמנים לבלוג תנועת ההאטה של עמית נויפלד, שם הוא כותב על משמעות החיים הפשוטים, כשעוצרים להתבונן ולהיות. לאחרונה גם הוציא ספר שהומלץ על ידי עיתון הארץ, היסטוריה של מהירות, שהתווסף לרשימת הקריאה שלי (כרגע אני קוראת את החיים הנסתרים של העצים, מאת פטר וולבן).
פשטות מרצון
פשטות מרצון, זו הבחירה להסתפק במועט ולא לסבול מעודף מזון, צריכה, עבודה וכל מה שעלול לפגוע באיכות החיים. אלו הבוחרים בפשטות מרצון, רובן משפחות, עושים זאת מתוך רצון לפשט את חייהם, ולהעניק לעצמם שלווה על ידי צריכה מצומצמת ומבוקרת של מזון, טיסות, מכוניות ומותגים נחשקים.
לעתים, הבחירה בפשטות, נובעת מרצון לחיים נינוחים יותר ובעלי קצב איטי, המאפשרים להתחבר לטבע ולקהילה הקרובה. לבחירה זו ישנה גם השפעה בריאותית בולטת, בהפחתה של מתח נפשי, בצריכת מזון בריא בגידול מקומי, חשיבה חיובית ומאוזנת ורווחה נפשית.
כשעוצרים לרגע לנשום, ומבינים כי זמננו כאן קצוב ויש סביבה שלמה שעלינו לדאוג לה, הבחירה בחיים מערביים צרכניים ובזבזניים נראית כהסללה שלא בהכרח בחרנו בה לחיינו. אין הצדקה לכלות את זמננו היקר בפקקים ובעבודה, ואז לפצות בטיול לחו"ל או מגפיים שווים.
החיים קצרים מדי, ושינוי של אורח חיים ויחס לסביבה שתשאר כאן אחרינו, הוא עניין של אחריות אישית ומוסרית כלפינו וכלפי ילדינו, ובעיקר עבור הטבע שעלינו להוקיר.
הי, שמי לירון גונן, מעצבת בוגרת החוג לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, שנקר (2008)
את סטודיו מיס גרות לעיצוב פנים בר קיימא הקמתי בשנת 2013, יחד עם הבלוג הזה :)
30 תגובות
שירן
19 במאי 2022 ב 22:51כלכך התחברתי לפוסט הזה, פשוט טוב , לא צריך יותר, מדויקת .
שירן
19 במאי 2022 ב 22:54בהמשך למה שכתבתי , באותה נשימה אני שואלת אותך, איך את משלבת את הרצון להאט ולצאת ממרוץ אחר הכסף ? משו שדי מנוגד אחד לשני. . משו שאני שואלת את עצמי , איך עושים את זה ..
Miss Garot
2 ביוני 2022 ב 14:09הי שירן, זו שאלה מצוינת
אני לא חוסכת לטיולים ארוכים בחו"ל, ובעצם כמעט ולא נוסעת לטיולים כאלה
אני גם לא קונה מותגים, והחורף כל בגדי הילדים הגיעו משקים של חברות שהעבירו לנו
כמעט ולא אוכלים בחוץ
בעצם, חיים בפשטות, לא נוסעים במכוניות מפוארות ולא קונים תכשיטים נוצצים. אני מעדיפה לגלוש פעמיים בשבוע, כל שבוע ,מאשר פעם בשנה לנסוע ליעד אקזוטי. מסתפקת בלראות אותם באינסטגרם :)
קרן
30 בספטמבר 2020 ב 20:58בס"ד
רשמת מדוייק ופשוט מקסים . התחברתי מאוד.
ממליצה לך לשמוע הרצאות של הרב יובל אשרוב הכהן ביוטיוב אם עדיין לא שמעת ..
נראה לי שמאוד תתחברי. בהצלחה .
Miss Garot
10 באוקטובר 2020 ב 16:01תודה רבה קרן :)
פיטון רותי
13 ביולי 2020 ב 11:17שלום,
יצאו שני ספרים על פשטות ואושר מידידנו הנורדים… מישהו מכיר? מה השם?
תודה
שירי
26 בפברואר 2019 ב 08:15כתבת יפה כלכך ואותנטי. מתחברת ומנסה למצוא את המקום הנכון לי בדרך הזו. חייבת להודות שזה לא פשוט, ואני מנסה להתחיל בבחירות קטנטנות שמחלחלות…תודה:-)
Miss Garot
26 בפברואר 2019 ב 09:06תודה שירי. על פניו, זה באמת נראה לא פשוט לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה, אך זהו דבר טבעי עבורנו בני האדם, הקיים בתוכנו ורק צריך להקשיב ולהתכוונן. לא סתם ההאטה היא טבעית, אין דרך אחרת :) שיהיה בהצלחה בתהליך,הוא מרגש ומלא בסיפוק וגילוי
מיכל מנור
19 בפברואר 2019 ב 15:23פוסט מצוין. פשוט ונוגע.
Miss Garot
21 בפברואר 2019 ב 06:53תודה מיכל!
שגית
19 בפברואר 2019 ב 08:26תודה! שאת מזכירה לי להאט?
Miss Garot
21 בפברואר 2019 ב 06:54תודה שגית. ההאטה מבורכת
מיטל אשכנזי פומרנץ
18 בפברואר 2019 ב 21:46מתבשל גם אצלי פוסט כזה. תודה על הדיוק ונקודת המבט
Miss Garot
21 בפברואר 2019 ב 06:55תודה! אשמח לקרוא כשייצא לאור
רוית אורגד ברלב
18 בפברואר 2019 ב 16:18הזדהתי עם רוב מה שכתבת, אני בתהליך מקביל לשלך, משהו פנימי מושך להאט, לחומרים טבעיים, מתוך זה עשיתי שינוי בבית, מתוך זה אני קשובה לרצון הלקוחות ומתאימה את עצמי אליהם. אומנם לא טבעונית, אבל חושבת ירוק ולאט לאט זה מתרחב לעוד מתחומי חיים.
נהנתי מאוד מהפוסט
Miss Garot
21 בפברואר 2019 ב 06:55נשמע נהדר! תודה רבה רוית :)
מיכל אגם אליסון
18 בפברואר 2019 ב 12:37מאוד מתחברת, חיה כך בהרבה מהדברים, עדין יש מקום לשיפור אבל בהחלט בוחרת יום יום מה חשוב ומה חשוב פחות, גם אני אמא לשלושה ילדים שהנוכחות שלי איתם גבוהה ומודעת וזה הזמן להיות שם בשבילם, תודה לך על השיתוף
Miss Garot
21 בפברואר 2019 ב 06:56תודה רבה מיכל!
הילה
18 בפברואר 2019 ב 09:05גם אני בפתחו של תהליך,
פתאום ישנה ההבנה שהמירוץ אחרי עוד חולצה ועוד נעליים הוא מירוץ ללא קו סיום.
אז את הצמחים שלי אני עוד לא מצליחה לשמור בחיים, אבל לגמרי התחלנו בבית בתהליך של מיחזור וקינמור.
רעות פרנקל
18 בפברואר 2019 ב 08:24כתבת כל כך יפה. מרגישה שאני גם בתוך תהליך כזה (ובדיוק סיימתי לאחרונה לקרוא את 'היסטוריה של מהירות' שעשה לי הרבה סדר..)
תודה!
יעל
18 בפברואר 2019 ב 06:48איזה כיף להכיר מישהי שעוברת את אותם הדברים שאני עוברת. אמנם, בשלב קצת אחר (אני בתחילתו של תהליך), אבל מחשבתית, כל כך איתך.
Miss Garot
18 בפברואר 2019 ב 07:04מקסים! והתהליך הזה הוא פשוט נהדר, מעבר להיות משע של גילוי והתחדשות, הפרידה והשחרור מכבלים ישנים יקרים מפז
ענבל כבירי
18 בפברואר 2019 ב 05:18הי, אני ממש מזדהה עם חלק גדול ממה שכתבת. התחלתי לאחרונה לגדל הרבה צמחי בית ואפילו עושה ניסויים בייחור. זה אושר גדול. ובכלל, החיים שלנו כאן בספרד מאוד שונים מאלו שהיינו לנו בארץ.
הפוסטים שלך מרעננים ואני נהנית לקרוא.
Miss Garot
18 בפברואר 2019 ב 07:02תודה ענבל! כיף לשמוע :)
אני מצליחה לדמיין את השקט של ספרד, לעומת סיר הלחץ שקןראים לו ישראל, חברה פוסט טראומטית במסע הישרדותי. רק אם נעצור לנשום, נבין שאפשר גם אחרת ?
קרן בר
17 בפברואר 2019 ב 22:05כל כך חשוב לזכור בכל הטירוף של החיים. תודה יקירתי.
Miss Garot
18 בפברואר 2019 ב 07:02תודה קרן! באמת מה שקורה בארץ זה הטירוף של החיים, מרוץ ללא יעד ברור
יונית
17 בפברואר 2019 ב 21:12כתבת אותי. אני בתהליכו של התהליך. תודה
Miss Garot
17 בפברואר 2019 ב 21:51תודה. זהו תהליך מקסים של גילוי והתחדשות
קרן
17 בפברואר 2019 ב 17:20מקסים לירון , ואני ככ בעד .
צריך לדעת למצא את הדרך להגיע לשלווה ולא עי צריכה של ×y
אלא מתוכנו לעצמנו ולסביבתנו .
כי מהם החיים אם לא לחיות אותם במלואם .
תודה שאת כאן
Miss Garot
18 בפברואר 2019 ב 08:56תודה קרן :)