בלוג מסע אישי

פשטות מרצון והאטה טבעית

פשטות מרצון האטה טבעית

אני טבעונית, אני עובדת מהבית, אני אמא, יש לי שלושה בנים, אני בוגרת שנקר, אני בלוגרית, יש לי טור במאקו, אני עצמאית, אני אוכלת אורגני, אני מנביטה קטניות, אני במינימליזם, אני מקנמרת, אני בטבע, אני ביער ואני לא נכנסת לסופר. הרצון שלי להיות מעצבת וגם אמא נוכחת בחיי הבנים שלי, הביא אותי לפשט את חיי, להאט ולהיות ברגע.

פשטות מרצון האטה טבעית

החיים בתהליך הפשטה

העשור האחרון זימן לי את האפשרות להרהר. כל לידה שעברתי עם כל אחד משלושת בניי, העבירה אותי עוד צעד בתהליך. המקום שהייתי בו אז, המחשבות שלי, התזונה שלי, הרגשות שלי, והנוכחות שלי בעולם, שונים באופן מובהק מהיום.

החיבור שלי לטבעי, לפשוט ולאותנטי, מתחזק ומעמיק ככל שאני מתבגרת. תהליך הקשבה ולמידה של שנים, הביא את החיים אל הרגע. הפסקתי לרוץ ולמהר ליעדים חדשים, וכיום אני במקום בו המרכז הוא הבית, אהובי והילדים והטבע מסביב, וכל השאר משתלב באופן טבעי ובקצב נכון.

בימים בהם עבדתי יותר ונשמתי פחות

לחיות בפשטות מרצון

להעמיק ברגע ולבחור להאט, מזמן אותנו לתהליך הפיכת הבית לנעים, משרה רוגע ומעורר השראה. לא סתם, מינימליזם קשור באופן ישיר לתנועת ההאטה. הרצון לפשט את החיים בכל המובנים, משתקף דרך מילים שונות ומביא למטרה אחת ברורה – שיפור איכות החיים והסביבה.

ככל שאני מסייעת ליותר אנשים להפוך את ביתם לירוק יותר ונעים, אני מבינה כי התרומה שלי לעולם אמנם קטנה, אך בעלת ערך גדול. העיסוק בקיימות מסקרן אותי, וגורם לי לרצות להעמיק בידע, להרחיב אופקים ולהבין באופן רחב עוד יותר את החיבור שלנו לטבע, ואת התמורות שבדבר.

כיום אני מצליחה לדמיין את עצמי חיה בעשור העשירי לחיי, בנחת והנאה ממשפחתי היפה והטבע הנוכח בחיי. יש בי הוקרה עצומה על היכולת שלי לדמיין דבר כזה, כי רק לפני 3 שנים הייתי בחרדות קשות שהושפעו מאורח חיי דאז, כשעבדתי המון ונשמתי פחות.

האטה טבעית

גידול צמחי בית מזמן אותי להתבונן לאורך עונות השנה, להכיל, לטפל, להיות קשובה ובעיקר להתפעל ולקבל המון השראה. כך, לאט לאט, האטתי את קצב חיי, התכנסתי פנימה אל מה שחשוב, אל המרכז השקט והנכון והמקום שמאפשר פשוט להיות. מבלי לרדוף, לרוץ, להשתעבד, לרצות, לחוות תסכול. פשוט להיות.

המשפט LESS IS MORE של האדריכל המודרניסט מיס ון דה רוהה, מבטא את מהות ההאטה באופן שלם ופשוט. ההבנה כי פחות זה יותר, מאפשרת לאדם להתמקד במה שחשוב, להעמיק בקשרים עם המזון שהוא אוכל, הסביבה שהוא חי בה, המשפחה, הקהילה ובריאותו.

האטה למען איכות חיים וסביבה, להיות ברגע ולהעריך את הזמן שיש לנו כאן, ואת הסביבה בה אנו חיים כאורחים ונותיר לצאצאינו. המעוניינים להאט ולהעמיק, מוזמנים לבלוג תנועת ההאטה של עמית נויפלד, שם הוא כותב על משמעות החיים הפשוטים, כשעוצרים להתבונן ולהיות. לאחרונה גם הוציא ספר שהומלץ על ידי עיתון הארץ, היסטוריה של מהירות, שהתווסף לרשימת הקריאה שלי (כרגע אני קוראת את החיים הנסתרים של העצים, מאת פטר וולבן).

פשטות מרצון

פשטות מרצון, זו הבחירה להסתפק במועט ולא לסבול מעודף מזון, צריכה, עבודה וכל מה שעלול לפגוע באיכות החיים. אלו הבוחרים בפשטות מרצון, רובן משפחות, עושים זאת מתוך רצון לפשט את חייהם, ולהעניק לעצמם שלווה על ידי צריכה מצומצמת ומבוקרת של מזון, טיסות, מכוניות ומותגים נחשקים.

לעתים, הבחירה בפשטות, נובעת מרצון לחיים נינוחים יותר ובעלי קצב איטי, המאפשרים להתחבר לטבע ולקהילה הקרובה. לבחירה זו ישנה גם השפעה בריאותית בולטת, בהפחתה של מתח נפשי, בצריכת מזון בריא בגידול מקומי, חשיבה חיובית ומאוזנת ורווחה נפשית.

כשעוצרים לרגע לנשום, ומבינים כי זמננו כאן קצוב ויש סביבה שלמה שעלינו לדאוג לה, הבחירה בחיים מערביים צרכניים ובזבזניים נראית כהסללה שלא בהכרח בחרנו בה לחיינו. אין הצדקה לכלות את זמננו היקר בפקקים ובעבודה, ואז לפצות בטיול לחו”ל או מגפיים שווים.

החיים קצרים מדי, ושינוי של אורח חיים ויחס לסביבה שתשאר כאן אחרינו, הוא עניין של אחריות אישית ומוסרית כלפינו וכלפי ילדינו, ובעיקר עבור הטבע שעלינו להוקיר.

הי, שמי לירון גונן, מעצבת בוגרת החוג לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, שנקר (2008)
את סטודיו מיס גרות לעיצוב פנים בר קיימא הקמתי בשנת 2013, יחד עם הבלוג הזה :)

בטוחה שתאהבו גם את אלה

24 תגובות

  • להגיב
    שירי
    26 בפברואר 2019 בשעה 08:15

    כתבת יפה כלכך ואותנטי. מתחברת ומנסה למצוא את המקום הנכון לי בדרך הזו. חייבת להודות שזה לא פשוט, ואני מנסה להתחיל בבחירות קטנטנות שמחלחלות…תודה:-)

    • Miss Garot
      26 בפברואר 2019 בשעה 09:06

      תודה שירי. על פניו, זה באמת נראה לא פשוט לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה, אך זהו דבר טבעי עבורנו בני האדם, הקיים בתוכנו ורק צריך להקשיב ולהתכוונן. לא סתם ההאטה היא טבעית, אין דרך אחרת :) שיהיה בהצלחה בתהליך,הוא מרגש ומלא בסיפוק וגילוי

  • להגיב
    מיכל מנור
    19 בפברואר 2019 בשעה 15:23

    פוסט מצוין. פשוט ונוגע.

    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 בשעה 06:53

      תודה מיכל!

  • להגיב
    שגית
    19 בפברואר 2019 בשעה 08:26

    תודה! שאת מזכירה לי להאט😊

    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 בשעה 06:54

      תודה שגית. ההאטה מבורכת

  • להגיב
    מיטל אשכנזי פומרנץ
    18 בפברואר 2019 בשעה 21:46

    מתבשל גם אצלי פוסט כזה. תודה על הדיוק ונקודת המבט

    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 בשעה 06:55

      תודה! אשמח לקרוא כשייצא לאור

  • להגיב
    רוית אורגד ברלב
    18 בפברואר 2019 בשעה 16:18

    הזדהתי עם רוב מה שכתבת, אני בתהליך מקביל לשלך, משהו פנימי מושך להאט, לחומרים טבעיים, מתוך זה עשיתי שינוי בבית, מתוך זה אני קשובה לרצון הלקוחות ומתאימה את עצמי אליהם. אומנם לא טבעונית, אבל חושבת ירוק ולאט לאט זה מתרחב לעוד מתחומי חיים.
    נהנתי מאוד מהפוסט

    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 בשעה 06:55

      נשמע נהדר! תודה רבה רוית :)

  • להגיב
    מיכל אגם אליסון
    18 בפברואר 2019 בשעה 12:37

    מאוד מתחברת, חיה כך בהרבה מהדברים, עדין יש מקום לשיפור אבל בהחלט בוחרת יום יום מה חשוב ומה חשוב פחות, גם אני אמא לשלושה ילדים שהנוכחות שלי איתם גבוהה ומודעת וזה הזמן להיות שם בשבילם, תודה לך על השיתוף

    • Miss Garot
      21 בפברואר 2019 בשעה 06:56

      תודה רבה מיכל!

  • להגיב
    הילה
    18 בפברואר 2019 בשעה 09:05

    גם אני בפתחו של תהליך,
    פתאום ישנה ההבנה שהמירוץ אחרי עוד חולצה ועוד נעליים הוא מירוץ ללא קו סיום.
    אז את הצמחים שלי אני עוד לא מצליחה לשמור בחיים, אבל לגמרי התחלנו בבית בתהליך של מיחזור וקינמור.

  • להגיב
    רעות פרנקל
    18 בפברואר 2019 בשעה 08:24

    כתבת כל כך יפה. מרגישה שאני גם בתוך תהליך כזה (ובדיוק סיימתי לאחרונה לקרוא את ‘היסטוריה של מהירות’ שעשה לי הרבה סדר..)
    תודה!

  • להגיב
    יעל
    18 בפברואר 2019 בשעה 06:48

    איזה כיף להכיר מישהי שעוברת את אותם הדברים שאני עוברת. אמנם, בשלב קצת אחר (אני בתחילתו של תהליך), אבל מחשבתית, כל כך איתך.

    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 בשעה 07:04

      מקסים! והתהליך הזה הוא פשוט נהדר, מעבר להיות משע של גילוי והתחדשות, הפרידה והשחרור מכבלים ישנים יקרים מפז

  • להגיב
    ענבל כבירי
    18 בפברואר 2019 בשעה 05:18

    הי, אני ממש מזדהה עם חלק גדול ממה שכתבת. התחלתי לאחרונה לגדל הרבה צמחי בית ואפילו עושה ניסויים בייחור. זה אושר גדול. ובכלל, החיים שלנו כאן בספרד מאוד שונים מאלו שהיינו לנו בארץ.
    הפוסטים שלך מרעננים ואני נהנית לקרוא.

    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 בשעה 07:02

      תודה ענבל! כיף לשמוע :)
      אני מצליחה לדמיין את השקט של ספרד, לעומת סיר הלחץ שקןראים לו ישראל, חברה פוסט טראומטית במסע הישרדותי. רק אם נעצור לנשום, נבין שאפשר גם אחרת 💙

  • להגיב
    קרן בר
    17 בפברואר 2019 בשעה 22:05

    כל כך חשוב לזכור בכל הטירוף של החיים. תודה יקירתי.

    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 בשעה 07:02

      תודה קרן! באמת מה שקורה בארץ זה הטירוף של החיים, מרוץ ללא יעד ברור

  • להגיב
    יונית
    17 בפברואר 2019 בשעה 21:12

    כתבת אותי. אני בתהליכו של התהליך. תודה

    • Miss Garot
      17 בפברואר 2019 בשעה 21:51

      תודה. זהו תהליך מקסים של גילוי והתחדשות

  • להגיב
    קרן
    17 בפברואר 2019 בשעה 17:20

    מקסים לירון , ואני ככ בעד .
    צריך לדעת למצא את הדרך להגיע לשלווה ולא עי צריכה של ×y
    אלא מתוכנו לעצמנו ולסביבתנו .
    כי מהם החיים אם לא לחיות אותם במלואם .
    תודה שאת כאן

    • Miss Garot
      18 בפברואר 2019 בשעה 08:56

      תודה קרן :)

רוצים להשאיר תגובה?