יום האשה הבינלאומי הוא הזדמנות לחשוב, לחגוג ולציין דברים חשובים עבורנו הנשים. לכבוד כך ובזכות פוסט חדש שקיבלתי למייל מהבלוגרית האהובה עליי (טוב, יש כמה שאני אוהבת והיא אחת מהן) התעוררה בי ההשראה לכתוב עליה, על הבלוג שלה וגם על תחושותיי ומחשבותיי, ולחלוק עמכן, קוראות אהובות.
את הפוסט הזה מלוות תמונות של דירה נוטפת שיק שנמצאת בעיר גטבורג בשוודיה. יש משהו מיוחד בדירות הישנות האלו עם התקרות הגבוהות, הקירות הלבנים והדקורציות המרומזות. הן פשוט שובות אותי בקסמן. גם אם היה מדובר בחלל קיר וללא הריהוט היפה שממלא אותו, עדיין קירות אלו ורצפת העץ היו מעוררים בי משהו, סוג של רגש, סוג של השראה.
ויקטוריה סמית', מעצבת, סטייליסטית, צלמת ובעלת הבלוג SF Girl by Bay (שעברה בשנה האחרונה להתגורר בלוס אנג'לס), לרוב מצליחה לקלוע לטעמי ולגרום לי להרגיש וואו קטן ומפתיע. יש לה טעם משובח ויכולת להביא דברים נהדרים, רובם בסגנון בוהמייני עכשווי.
כמו הבלוג, גם חשבון האינסטגרם שלה sfgirlbybay שווה מעקב. באינסטגרם היא משתפת באופן יומיומי בצילומים של הסביבה ושל ביתה החדש והמדליק (ולא, לא נסחפתי כשרשמתי מדליק). היא צבעה את החזיתות של ביתה בצבע שחור מלא אומץ, וזה נראה פשוט נהדר כרקע לצמחייה הירוקה שמסביב. בביתה, בדומה לפרויקטים כמו זה שהיא משתפת בבלוג שלה, היא מאמצת סגנונות שונים ומשלבת ביניהם באלגנטיות. העיקר הוא צבעוניות נכונה וחומרים טבעיים ובלי יותר מדי קיטש.
את הפוסט של יום האשה 2016, אני בוחרת להקדיש לכן. ובנימה קצת יותר אישית, יום האשה שלי הביא עמו תהיות רבות בנוגע למשמעותו, לנשים ואליי. משנה לשנה אני נעשית יותר אשה, ורואה את עצם היותי ומגדרי כמתנה גדולה שהיא גם אתגר גדול. חגיגות יום האשה מעוררות בי תחושות אמביוולנטיות, טובות וגם פחות. הרי רק אשה יכולה להבין לעומקה את המורכבות של ההוויה הנשית. יום אשה שמח, טוב והוגן לכולן.
אין תגובות