מלון קטן ברובע ה-13 בפריז, מעורר השראה בסגנון אקלקטי ובוינטג’ אותנטי ולא מושלם. עיצוב שהוא שילוב חכם בין פריטים ייחודיים מהמאה הקודמת, אשר נרכשו בשווקי הפשפשים של פריז. במלון הנרייט התארחה ניקי ברנטמרק, לונדונית שחיה בשוודיה ובעלת הבלוג המשובח, המיוחד והפופולרי my scandinavian home. הצילומים ששיתפה מעוררי השראה, גם בסיפור שהם מעבירים וגם ברוח הסגנון האקלקטי שהם מייצגים.
כל שנה חדשה מביאה עמה בשורות, לרוב הן טובות ומרגשות, במיוחד אם מדובר בחלום שמתגשם עבור חובבי רשת אחת גדולה ומיוחדת. הגעתה של רשת אורבן אאוטפיטרס, יחד עם בנותיה, אנת’רופולוג’י ופרי פיפל גורמת לריגוש גדול בקרב קהל הצרכנים הנאמן. לא מעט ישראלים מבקרים בחנויות הרשת ברחבי הגלובוס, ואף צקצקו שכעת לצערם כל ישראל תוכל ליהנות מהאסתטיקה המיוחדת של הרשת.
רשת האינסטגרם היא כמו מעיין נובע של השראה מתמדת. האנשים עצמם הם מעוררי ההשראה, הסיפורים שלהם, הבחירות שלהם ומה שהם בוחרים להציג ולשתף ברשת החברתית. אינסטגרם הוא המקום בו הביטוי האסתטי ומשמעותו, או שלא, מובאים בפריים ריבועי אחד. עצם היותה מקור השראה שכזה, היא די מבטלת את העניין במה שקורה או שלא קורה בפייסבוק וסיור באימג’ים בפינטרסט.
שוב אני מוצאת את עצמי כותבת על איקאה. כנראה שככה זה כשמעצבת פנים שהיא גם בלוגרית תכתוב על איקאה במיוחד כשמדובר בעיצוב טוב ומעניין המוצע במחיר נגיש להמונים. במהלך עבודתי כמעצבת אני נחשפת למותגי יוקרה, אבל באמת שזה לא ריאלי. לא עבורי וכנראה שגם לא עבורכם. אז הנה חשיפה ראשונה לקטלוג איקאה לשנת 2017, לקונספט הכללי ולמוצרים החדשים השווים ביותר. הכינו את המזומנים, באוגוסט זה כאן.
עם תינוק בן 3 חודשים על הידיים ותכניות גדולות לעתיד, קיבלתי את הפרויקט הראשון שלי. בעצם, הוא לא באמת הראשון שלי, היו עוד רבים לפניו במהלך החמש שנים שעבדתי בסטודיו לאדריכלות ועיצוב. חלקם גדולים ומפוארים שהושקעו בהם מיליוני שקלים, וחלקם היו בתי קיבוץ שעברו הרחבה צנועה אך חכמה. אבל מבחינת פרויקט שהוא שלי לגמרי, מהריסת קירות ועד לרגע האכלוס, זה הראשון באמת.
חומרים טבעיים, חשופים, לא מעובדים, כאלה שניתן להרגיש אותם גם מבלי לגעת – הטקסטורה שלא מצריכה מישוש. הטקסטורה שאנחנו מכירים, כי אין טוב ממראית עין. וכמה יפה זה כשמדובר במתכת מסוג פליז, זהובה ויפה.
לחיות בצניעות ופשטות זה לא דבר פשוט. הכל מתחיל בחינוך, בדי.אן.איי שלנו, בשורשים ובסביבה. ג’וזפין ואני חולקות הרבה מן המשותף, אנחנו בנות אותו גיל, שתינו אמהות לשני ילדים, שתינו מעצבות פנים ושתינו מקבלות הרבה השראה מהטבע. ההבדל הוא במקום. ההשפעה של מקום היא כבירה, לא משנה לאילו מחוזות הדמיון שלנו מגיע.
לאחר שבוע של שגרה מסוג חדש, שגרה בה אני קמה בבוקר, מבלה עם הילדים בזמן ההתארגנות לגנים וחוזרת הביתה בשמונה וחצי להתחיל את יום העבודה שלי, הבנתי משהו טוב – להתחיל את הבוקר עם דירה מעוצבת, יפה, חדשנית ומעוררת השראה – זה בדיוק הספתח שאני צריכה ליום או לשבוע חדש של עבודה. אז למה לי לשמור את כל היופי הזה לעצמי? ברור שאשתף בבלוג.
דירת חדר בגוטנברג. עיר רחוקה, צפונית, שקטה, שם הייאוש כנראה יותר נוח. בימים לא פשוטים כמו אלו, הצצה בתמונות של דירה כזאת לוקחים אותי למקום של שקט, מקום בטוח ולו לרגע. יש משהו נקי ויפה כל כך בקירות הלבנים ובטקסטיל המונוכרומטי, באיזון בין אלמנטים, בקיר התמונות, בפינת העציצים. הטפט במטבח כל כך דומיננטי אך נכון, כי הוא מה שמשדרג מטבח צנוע ופשוט.
את הבוקר פתחתי עם ידיעה מפתיעה שהצליחה להמם אותי באופן מיידי. טרם החלטתי מה עמדתי בנוגע אליה ומהן תחושותיי, האם אני משועשעת מכך? האם זה מטריד את מנוחתי? האם השעשוע הוא מקום להסתיר מבוכה או בלבול? סביר להניח שאני קצת מבולבלת.
עמק האלה הסמוך לבית שמש, הוא אזור מדהים ביופיו וכולל את יער בריטניה המקסים. בעמק זה, בין הרים וגבעות, מתגוררת משפחה מקסימה שבחרה בי לעצב את ביתה. העבודה יחד על הבית החלה בנובמבר 2014 והסתיימה בפברואר 2015. לפני השיפוץ, הבית הוא היה במצב לא טוב, לאחר שנים של השכרה והזנחה. הבית היה זקוק לבעלים חדשים שיעוררו אותו לחיים ויהפכו אותו לשמח, כיפי ונעים.
דירה בתל אביב שקיבלה מראה חדש לאחר ייעוץ הום סטיילינג של 6 שעות. לדירה הצופה על פארק הירקון, נכנסו לגור מיטל ואיתי עם שלושת בנותיהן. הדירה הייתה קצת אפלולית ועם חלל מגורים גדול במיוחד שלא עבד טוב. מיטל הזמינה אותי ליום ייעוץ של הום סטיילינג ובהתאם למה שהחלטנו ובחרנו, הלכה ועשתה את הכל במו ידיה.
פעמים רבות אני כותבת על טקסטיל ועל תפקידו החשוב בעיצוב והלבשת הבית. כמה קל ופשוט זה יכול להיות ולהתאים לכל תקציב, תלוי מה רוצים לעשות.
במשך יותר מחצי שנה עבדתי עם הזוג על עיצוב דירתם המקסימה. התחלנו בהגדרת הקונספט להום סטיילינג בשלוש מילים שעליו כבר כתבתי בעבר בבלוג. לפני שלב הרכישות, הכנתי הדמיות המתארות את החלל לפרטי פרטים (לבקשת הלקוחות) ורשימת אקסל עם תכנית מפורטת בה כתוב מה הולך להיות בכל פינה ובכל חדר בבית. לאחר חצי שנה, המשפחה עברה לגור בבית מעוצב, נעים ומיוחד.
בית פרטי של משפחה בת חמש נפשות בכפר חגלה בעמק חפר, אשר עוצב בסגנון אקלקטי ומלא צבע. הדיירים רצו בית שישקף אותם ובהחלט מדובר במשפחה מלאת שמחה וצבע. ההתמקדות העיקרית הייתה בקומת הקרקע, שם החלל גדול ודרש תכנון מפורט.
קונטרסט, זו מילה לועזית המתארת מצב של ניגודיות בין אובייקטים, בו אובייקט אחד מובלט ע”י ניגודיות טובה מהסביבה, זה יכול להיות בתמונה עם פילטר טוב שאנחנו מעלים לאינסטוש או להבדיל, בעיצוב הבית שלנו. אז מהו קונטרסט בעיצוב פנים ומה עושה אותו לטוב כל כך, ומדוע תפישות שגויות מניעות אותנו לוותר על קונטרסט בבית? על זה בדיוק הפוסט.
רוב האנשים יודעים את זה: לא מתקשרים להורים לילדים קטנים בשמונה בערב. פשוט לא. בתכנית חיסכון של ערוץ 2, דווקא לא ידעו ובעצם למי אכפת ילדים ושינה אם חייבים איזה משלוח מנות שווה לצילומים של מחר בבוקר?
אתמול פתחתי את המייל שמודיע על תחילת הסייל באיקאה. אחרי הצצה קטנה באתר, היה לי די ברור שאני מעלה פוסט עם רשימת המכולת שלי.
כל בית צריך שידה ישנה, או שטיח. או וילון. או תמונה, או גוף תאורה. למסקנה הזו הגעתי לאחרונה בעודי מביטה בשטיח הישן שמקשט את ביתי, אותו שטיח שהיה בבית סבתי.
את אהבתי הגדולה לטקסטורות גיליתי לפני כמה שנים טובות. תמיד נהגתי ללטף ולמשש חפצים וחומרים שונים ולהתרגש מכל מה שמיוחד ושונה מבחינת חומר וצורה. התעניינותי הנרחבת בנושא סופר-טקסטורות ומשמעותן מתפתחת מאז לימודי התואר שלי בשנקר, אז הגדרתי את המינוח סופר טקסטורה כחלק מפרויקט הגמר שלי.
זוכרים שהיה כאן פוסט ביקורת לפני שבועיים שעשה קצת באזז וירד מן האתר? אז היו כמה עניינים סביב הפוסט, הנחתי לביקורות לחכות עד שאדע בדיוק מהן זכויות חופש הביטוי שלי. בשל כך, החלטתי לכתוב לכם על הצבע הצהוב.
כבר חצי שנה שהמזרן הזוגי בחדר השינה שלי מונח ישירות על הפרקט. אני מודה, יש לזה קטע ויש בזה משהו קצת רוחני בחיבור לקרקע. אבל עדיין, זה באמת מאוד נוח וגם הבוהן הקטנה לא מתלוננת שאנחנו ישנים על הרצפה. סליחה, על המזרן שעל הפרקט.
כילדה לא אהבתי את הצבע הורוד. לא היו לי קוקיות ורודות, לא בגדים ורודים ואפילו הברביות שלי לא לבשו ורוד. כנראה שהייתי סוג של ילדה פמיניסטית. כי הרי מה זה כל הורוד הזה?
כמעצבת, אני מוצאת את עצמי מתרגשת מדברים רבים. לדוגמה, טקסטורות עשירות, הדפסים רפטטיביים, צבעים עזים, קומפוזיציות מוצלחות וחומרים טבעיים עשויים במקרה הטוב לגרום לי לקפץ במקום כמו ילדה קטנה ונרגשת.