קטגוריה -

מסע אישי

מסע אישי

האטה והוקרה בטבע המדברי של סיני

סיני, חושות בסיני, ביר סוויר, דיאנה ביץ

אני צופה בהן חולפות מולי
בעודי שוכבת על החול החם

נשים עם שקים גדולים על ראשן
ועיניים חומות מדבריות,
כמו אלו שקיבלתי מאבי

ואני זוכרת את סבותיי
אלו שיצאו למסע במדבר
אל עבר הרי הצפון
אלו שמכרו טקסטיל לכורדים
בארמית שוטפת

רק לפני 100 שנים
והכל השתנה

ילדה מוכרת צמידים בסיני, סיני, נשים בדואיות בסיני, חצי האי סיני
צילום: שירי חבקין חברה טובה ושותפה למסע שלנו בסיני

והמדבר של סיני
הוא אותו הטבע
מקום בו האדם חי בפשטות
בטבעיות

נתון לרוחות המדבר
מכבד את סביבתו
צורך מעט
חי בשביל להתקיים

לא משועבד לצריכה,
אלא לקיום היומיומי הפשוט

נשים, ילדות וגם סבתות
הולכות לבושות בשמלות
מכוסות מכף רגל ועד ראש
מוכרות צמידים

אני שמחה לקנות
עוזרת ולו במעט
לאשה המביאה פרנסה לביתה

לבי מרגיש את אמהותיי בעיראק הישנה
נודדות במדבר ומביאות פרנסה
חיות את רוח המדבר של אותה התקופה

זכיתי להתנתק מהציוויליזציה
ולהרגיש דברים שהד.נ.א שלי זוכר
שנים של נדודי מדבר
שנים של חיים כאחד עם הטבע

סיני, חצי האי סיני, ביר סוויר, קאמפ סיני, דיאנה ביץ' סיני, טיול משפחתי בסיני

סיני, היית טובה אלינו

החופשה בסיני הביאה את ההאטה שבחיי לכדי שלמות. אמנם נסעתי עם שלושת בניי והאנרגיות המתפרצות שלהם, אך עדיין נדמה כי סיני הצליחה לגעת בכל אחד ואחד מאיתנו. יש משהו ברוח, במים ובנופי המדבר שמסביב. העוצמה של הטבע במלוא הדרו, מינימליסטי, חם וקיים, מקום לנוח בו ולהרהר על החיים והעולם.

מסע התבגרות של 4 ימים בנוף המדברי, הפך לחוויה משפחתית טובה ומאתגרת. שמנו לב כמה נעים לבלות יחדיו מבלי להיחשף למסכים, לפרסומות, לתנועה ולזיהום אור ואוויר. רק אנחנו בין הים למדבר. אנחנו, והמארחים הבדואים מסבירי הפנים.

דבר אחד עמוק שהבנתי, הוא שהד.נ.א שלי זוכר. חלק ממי שסבותיי היו, קיים בי היום. מסע רגלי להרי הצפון הפך אותן למי שהן, נשים חזקות בעיראק של תחילת המאה ה-20. הן היו סוחרות בטקסטיל ומוכרות אותו לכורדים שחיו בהרי הצפון, ועשו זאת בארמית שוטפת.

סיני, חצי האי סיני, טיול בסיני, דיאנה ביץ קאמפ, ביר סוויר, חופשה משפחתית בסיני, חושות בסיני, מקלחות בסיני

המחשבה עליהן מעוררת בי סקרנות גדולה וגעגוע למשהו שלא הכרתי וקיים בתוכי. הן והטקסטיל שמכרו, כולי מחשבות על בדים טבעיים עם טקסטורות אתניות בצבעים עזים. או בדים אחרים. אני לא יודעת. סבתא לילי, סבתו של אבי נפטרה כשהייתי ילדה קטנה. היא זכורה לי מהתמונה שלנו יחד.

אני תוהה מה לילי הייתה מספרת לי. אשה חזקה וגיבורה, שהצילה את עצמה ואת ארבעת ילדיה מנישואים קשים, ובחרה להתגרש ולהתקיים בכוחות עצמה, דבר שהיה נדיר מאוד בעיראק של תחילת המאה העשרים.

סיני, חצי האי סיני, טיול בסיני, דיאנה ביץ קאמפ, ביר סוויר, חופשה משפחתית בסיני, חושות בסיני

המשפחה של אבי חייתה 6 שנים במעברה עד שקיבלו שטח אדמה קטן בנס ציונה של שנות החמישים. וסבא שלי מרדכי, שהיה הכי כיפי שמח ומצחיק שאפשר, גידל למשפחתו פירות וירקות בערוגה לצד עצי פרי ששתל.

משפחתיות חמה ואוהבת, כל יום וכל הזמן. מקום להיות בו ולבלות בנעם, בחיק האנשים האוהבים האלו שהיו לי לסבא וסבתא. ימים קבועים ולהם מאכלים קבועים, תה שחור עם כפית סוכר ושש בש במרפסת עם סבא. זכרונות ילדות וגעגועים למה שהיה.

סיני, חצי האי סיני, טיול בסיני, דיאנה ביץ קאמפ, ביר סוויר, חופשה משפחתית בסיני, חושות בסיני

ואני, מחפשת את החיבור הנכון והמדויק לחיי. מבינה שלטבע מקום חשוב בשגרת חיי, ומוקריה את גופי שזוכר מסעות במדבריות של עיראק וליקוט פטריות ביער של פולין הקרירה.

התחברו לטבע, הוקירו אותו ועשו שישאר כאן גם לדורות הבאים.

בואו נישאר בקשר :)
הרשמו לניוזלטר >>>

מסע אישי

פשטות מרצון והאטה טבעית

פשטות מרצון האטה טבעית

אני טבעונית, אני עובדת מהבית, אני אמא, יש לי שלושה בנים, אני בוגרת שנקר, אני בלוגרית, יש לי טור במאקו, אני עצמאית, אני אוכלת אורגני, אני מנביטה קטניות, אני במינימליזם, אני מקנמרת, אני בטבע, אני ביער ואני לא נכנסת לסופר. הרצון שלי להיות מעצבת וגם אמא נוכחת בחיי הבנים שלי, הביא אותי לפשט את חיי, להאט ולהיות ברגע.

פשטות מרצון האטה טבעית

החיים בתהליך הפשטה

העשור האחרון זימן לי את האפשרות להרהר. כל לידה שעברתי עם כל אחד משלושת בניי, העבירה אותי עוד צעד בתהליך. המקום שהייתי בו אז, המחשבות שלי, התזונה שלי, הרגשות שלי, והנוכחות שלי בעולם, שונים באופן מובהק מהיום.

החיבור שלי לטבעי, לפשוט ולאותנטי, מתחזק ומעמיק ככל שאני מתבגרת. תהליך הקשבה ולמידה של שנים, הביא את החיים אל הרגע. הפסקתי לרוץ ולמהר ליעדים חדשים, וכיום אני במקום בו המרכז הוא הבית, אהובי והילדים והטבע מסביב, וכל השאר משתלב באופן טבעי ובקצב נכון.

בימים בהם עבדתי יותר ונשמתי פחות

לחיות בפשטות מרצון

להעמיק ברגע ולבחור להאט, מזמן אותנו לתהליך הפיכת הבית לנעים, משרה רוגע ומעורר השראה. לא סתם, מינימליזם קשור באופן ישיר לתנועת ההאטה. הרצון לפשט את החיים בכל המובנים, משתקף דרך מילים שונות ומביא למטרה אחת ברורה – שיפור איכות החיים והסביבה.

ככל שאני מסייעת ליותר אנשים להפוך את ביתם לירוק יותר ונעים, אני מבינה כי התרומה שלי לעולם אמנם קטנה, אך בעלת ערך גדול. העיסוק בקיימות מסקרן אותי, וגורם לי לרצות להעמיק בידע, להרחיב אופקים ולהבין באופן רחב עוד יותר את החיבור שלנו לטבע, ואת התמורות שבדבר.

כיום אני מצליחה לדמיין את עצמי חיה בעשור העשירי לחיי, בנחת והנאה ממשפחתי היפה והטבע הנוכח בחיי. יש בי הוקרה עצומה על היכולת שלי לדמיין דבר כזה, כי רק לפני 3 שנים הייתי בחרדות קשות שהושפעו מאורח חיי דאז, כשעבדתי המון ונשמתי פחות.

האטה טבעית

גידול צמחי בית מזמן אותי להתבונן לאורך עונות השנה, להכיל, לטפל, להיות קשובה ובעיקר להתפעל ולקבל המון השראה. כך, לאט לאט, האטתי את קצב חיי, התכנסתי פנימה אל מה שחשוב, אל המרכז השקט והנכון והמקום שמאפשר פשוט להיות. מבלי לרדוף, לרוץ, להשתעבד, לרצות, לחוות תסכול. פשוט להיות.

המשפט LESS IS MORE של האדריכל המודרניסט מיס ון דה רוהה, מבטא את מהות ההאטה באופן שלם ופשוט. ההבנה כי פחות זה יותר, מאפשרת לאדם להתמקד במה שחשוב, להעמיק בקשרים עם המזון שהוא אוכל, הסביבה שהוא חי בה, המשפחה, הקהילה ובריאותו.

האטה למען איכות חיים וסביבה, להיות ברגע ולהעריך את הזמן שיש לנו כאן, ואת הסביבה בה אנו חיים כאורחים ונותיר לצאצאינו. המעוניינים להאט ולהעמיק, מוזמנים לבלוג תנועת ההאטה של עמית נויפלד, שם הוא כותב על משמעות החיים הפשוטים, כשעוצרים להתבונן ולהיות. לאחרונה גם הוציא ספר שהומלץ על ידי עיתון הארץ, היסטוריה של מהירות, שהתווסף לרשימת הקריאה שלי (כרגע אני קוראת את החיים הנסתרים של העצים, מאת פטר וולבן).

פשטות מרצון

פשטות מרצון, זו הבחירה להסתפק במועט ולא לסבול מעודף מזון, צריכה, עבודה וכל מה שעלול לפגוע באיכות החיים. אלו הבוחרים בפשטות מרצון, רובן משפחות, עושים זאת מתוך רצון לפשט את חייהם, ולהעניק לעצמם שלווה על ידי צריכה מצומצמת ומבוקרת של מזון, טיסות, מכוניות ומותגים נחשקים.

לעתים, הבחירה בפשטות, נובעת מרצון לחיים נינוחים יותר ובעלי קצב איטי, המאפשרים להתחבר לטבע ולקהילה הקרובה. לבחירה זו ישנה גם השפעה בריאותית בולטת, בהפחתה של מתח נפשי, בצריכת מזון בריא בגידול מקומי, חשיבה חיובית ומאוזנת ורווחה נפשית.

כשעוצרים לרגע לנשום, ומבינים כי זמננו כאן קצוב ויש סביבה שלמה שעלינו לדאוג לה, הבחירה בחיים מערביים צרכניים ובזבזניים נראית כהסללה שלא בהכרח בחרנו בה לחיינו. אין הצדקה לכלות את זמננו היקר בפקקים ובעבודה, ואז לפצות בטיול לחו”ל או מגפיים שווים.

החיים קצרים מדי, ושינוי של אורח חיים ויחס לסביבה שתשאר כאן אחרינו, הוא עניין של אחריות אישית ומוסרית כלפינו וכלפי ילדינו, ובעיקר עבור הטבע שעלינו להוקיר.

הי, שמי לירון גונן, מעצבת בוגרת החוג לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, שנקר (2008)
את סטודיו מיס גרות לעיצוב פנים בר קיימא הקמתי בשנת 2013, יחד עם הבלוג הזה :)

מסע אישי

בדרך לחיים מינימליסטים

טבעונות. המנעות. צמצום. בחירה. הבנה. צריכה. עצמי. טבעי. נקי. אורגני. מסודר. מוקפד. מתחשב. מינימליזם. כל אלו דברים שאימצתי לאורח חיים מינימליסטי המאפיין את חיי בשנים האחרונות, המביאים לתחושת שמחה וסיפוק בעשור הרביעי לחיי. Continue Reading

מסע אישי

לב שבור, לב שלם.

הקיץ הגיע ויחד איתו הזמן לקלף את השכבות. לכתוב, להביע, למצוא את המילים שחיפשתי במשך כל כך הרבה חודשים. לא כתבתי כאן הרבה לאחרונה, אבל ידעתי שברגע שארגיש נכון לכתוב, הכותרת תהיה ‘לב שבור, לב שלם’. כי ככה זה בחיים, לא?! Continue Reading

מסע אישי

הרהורים על השראה ולימודי עיצוב

קרוב ל-12 שנים עברו מאז שנרשמתי לבחינות הקבלה למכללת שנקר. לא ידעתי למה לצפות, הייתי בת 22, כל כך צעירה, במיוחד מנקודת המבט שלי כיום. ילדה סקרנית עם חלומות, שאיפות והרבה רצון ודרייב לעשות משהו אחר. את חוברת ההרשמה הכבדה קיבלתי בדואר, וכך היא נותרה סגורה במעטפה במשך יותר מחודש. בכל זאת, זה היה מהלך גדול ומשמעותי עבורי, ולקח לי זמן להבשיל לכך. Continue Reading

מסע אישי

קשרים של מקרמה

ההשראה קיימת בתוכנו. קשורה לרגשות שלנו, קשורה לזכרונות שלנו וקשורה למה שאנחנו רוצים להגיד. השראה היא חלק מהדי אן איי (DNA) שלנו, מגיעה ממקומות מוכרים יותר ופחות בדיוק כמו זיכרונות ילדות. המקרמה הזה הוא הרבה יותר מזיכרון והרבה יותר מסתם השראה. תחושות וקשרים, לפעמים גם הסבוכים שלנו. מה שהיינו ומי שאנחנו היום, הרי עינינו רואות את הכל וההבנה קיימת בתוכנו. Continue Reading

מסע אישי

אוויר של סוף הקיץ

אני אוהבת את התקופה הזו. הקיץ נגמר והחגים בפתח. עם כל שנה חדשה מגיעים גם הפרפרים בבטן. אולי כי זה סוג של סגירת תקופה, מעגל, צמיחה ואפשרות לעשות דברים קצת אחרת. עבורי, זה זמן לחשוב ולקחת אוויר, דבר שאעשה במהלך טיול בעיר אירופאית קסומה. Continue Reading

מסע אישי

עצמאות שכזאת

הארות מגיעות אליי באופן כמעט יום יומי. לכל הארה תובנה משל עצמה, כל מסע הוא סוג של גילוי וכל דבר משקף לי יותר טוב את עצמי ואת הדרך בה אני הולכת. אני, בן זוגי, ילדיי וכל האמונות הגדולות האלו שמתקיימות בזכות הבחירה שלי בעצמאות.  Continue Reading

מסע אישי

המסע אל השלם

הפעם, זה הכי אישי שלי. סוג של סיכום השנה האחרונה. סיכום של הצמיחה וההתהוות שלי כאשה, כאמא, כבת זוג ויזמית עצמאית. הכי עצמאית שיש, יותר ממה שיכולתי לדמיין לעצמי בנעוריי.

Continue Reading