לאחרונה אני תוהה בנוגע להשראה. השראה היא לא משהו שניתן למצוא אותו, להגדיר אותו ולכמת אותו. ההשראה לא מגיעה אלינו ואומרת – הנה אני, התחילי ליצור!. לרוב היא מתרחשת בסיטואציות של עבודה, רגעים בהם אנחנו יוצרים וחושפים רבדים חדשים דרך העשייה שלנו.
השראה נובעת מההתרחשויות הויזואליות, האינטראקציות הבין אישיות והרגשיות אשר סביבנו, יחד עם היכולת שלנו לעבד ולדייק את תהליך ההפנמה ולהוציאה החוצה בדמות יצירה חדשה. או במילים פשוטות יותר – תוצר של המפגש בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית שלנו. אנחנו רואים את העולם דרך עינינו, כך שכל המציאות הסובייקטיבית הזו נתונה לפרשנות האישית שלנו (מאחר וכל ההסתכלות שלנו על העולם היא סובייקטיבית ומתוך בחירה, אני בוחרת באופטימיות).
הפעם הפוסט מוקדש לאליהו גונן, אביו של בן זוגי היקר. כבר קרוב לעשור שאני צופה באלי יוצר מתוך איזושהי בערה פנימית וחיפוש מרוגש אחר יצירת פריטים מעץ. במשך השנים בהן עבד כשכיר, היה אלי חוזר כל יום מן העבודה ויוצר ומנגר דברים לביתו. המסירות וההתעמקות שלו ביצירה, חשפה בפניי איש עם בערה פנימית ותשוקה לעבודה בעץ. תהליך יפה של יצירה בוערת.
ואז אלי יצא לפנסיה. שאלנו אותו מה יעשה עם כל הזמן הפנוי שלו, ותשובתו הייתה שהוא מתכוון להקים סטודיו לעבודה בעץ, שם יעצב וייצר גופי תאורה. והנה ראו, כשנה וחצי לאחר הפרישה לגמלאות, באמצע העשור השביעי לחייו, יש לאליהו גונן סטודיו יפה עם קולקציה רחבה של גופי תאורה עשויים מעץ. עוד חלום שהתגשם.
ביקורי בסטודיו של אלי היה אמור להיות קצר ולעניין, למטרת נגרות קטנה לפלטה של שולחן שהשתמשתי בו. הייתי אמורה לעצור לחמש דקות, אבל מה שהיה שם גרם לי להשתאות רבה ולשהייה ארוכה. זה מרתק ויפה, וגם מרגש ומשמח, לראות גבר בגיל 60 פלוס מגשים את חלומו ויוצר גופי תאורה יפים ומיוחדים בהתאמה אישית. לסטודיו קוראים אור יקרות.
לעוסקים ביצירה, מציאת השראה מגיעה מהיצירה עצמה. זה קצת כמו הביצה והתרנגולת. השראה לא מגיעה סתם, אלא פורצת מתוך תהליך היצירה והמחקר שלנו. כל מה שנספוג הוא פוטנציאל להשראה רבה, גם במהלך שרטוט של פרטי נגרות עבור לקוחות. כאשר השראה פוגשת ידע ומקצועיות, התוצאה תהיה מיוחדת במינה. וכך גם הסטודיו של אלי, קסום ומיוחד במינו.
אם אתם מעוניינים בסדנה פרטית ליצירה של פריט בהתאמה אישית, אלי ישמח לעזור לכם וזה הטלפון שלו 058-6050468
3 תגובות
סוזנה לוי
26 במאי 2017 ב 19:46מדהים איך הצלחת לגעת במשהו כל כך פשוט ואותנטי ע'י תיאור סוחף במילים ולתת לנו להתאהב ביצירה של אמן.
liatbelzer
1 במרץ 2017 ב 23:50נפלאה שאת ומחממת את הלב הדרך שב בחרת לתאר אותו ואת יצירותיו המופלאות. הייתי מתה לסדנה פרטית רק שלא יודעת אפילו מה אני רוצה…
תודה על החשיפה!
צפי
15 בפברואר 2017 ב 12:02מאד אהבתי את הדברים שהוא עושה. מקורי וכל כך עדין ויפה.